בן דייזי ואבישי, נולד ביום י"ט בניסן תש"ך (16.4.1960) בתל-אביב. כשהיה איתן בן חצי שנה, עברה משפחתו לגור באזור. איתן היה ילד ביישן, ועם זאת סקרן. פעם, כשסיפרה האם לגננת של איתן על השאלות הרבות שהוא שואל, ענתה לה הגננת: "איתן ילד סקרן מאוד, וגם בגן הוא שואל הרבה שאלות". בבית-הספר היה איתן תלמיד טוב. הוא למד בבית-הספר היסודי "יוספטל" באזור, והמשיך בבית-הספר "ויצ"ו צרפת" בתל-אביב במגמת אמנות, גרפיקה וציור.

נטיותיו האמנותיות של איתן התגלו עוד בהיותו בבית-הספר היסודי. את עיתון בית-הספר, שיצא לאור מדי חודש בחודשו, עיטר איתן, ויחד עם מנהל בית-הספר, הוא טרח הרבה כדי להכין את מפעל המחזור - לוח ירושלים.

איתן אהב לעבוד, והיה מוכן לעשות כל עבודה ובלבד שיהיה לו כסף לצרכיו. הוא קיצץ דשא בחצרות השכנים, מכר פרחים, ואף לקח על עצמו מלאכה לא קלה כלל - להרכיב את צינורות הביוב לביתם.

היה לאיתן כושר ארגון מעולה, ולפני גיוסו לצבא ארגן עם חברו צביקה טיולים מודרכים לחרמון ולמערת הנטיפים. הם שכרו אוטובוס, התקשרו עם מדריכי טיולים ופרסמו מודעות לקהל הרחב. הטיולים זכו להצלחה רבה.

כשהתגייס איתן לצבא, הוצב ביחידת נ"מ של חיל-האוויר. הוא היה מאושר בשירותו בצבא, ותרם רבות מכשרונותיו האמנותיים ליחידה ששירת בה. בבסיס הטירונות, שבו שהה בראשית גיוסו, הוא הכין את כל השלטים. אחר-כך כשהיה בבסיס אחר, עיטר גם אותו בציוריו ובקישוטיו. בבסיסו הקבוע, בתל נוף, דאג איתן להציב שלטים מעשי ידיו, וצייר על ביתני הבסיס. לקראת יום ספורט שהתקיים בבסיס הכין איתן חולצות מיוחדות לחיילים, ועליהן סמל היחידה.

ביום כ"ב באב תש"ם (4.8.1980) נפגע איתן מכדור שנפלט מנשק פגום, ומת בעת מילוי תפקידו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי בחולון. הוא השאיר אחריו הורים, אח ואחות.